אבנים בכיס המרה

אבנים בכיס המרה, הינה בעיה המקשה על התפקוד התקין של הגוף ומערכת העיכול. יש נטייה לטפל בעייה זו באמצעות ניתוח, אולם ישנן דרכים אחרות טבעיות ולא טבעיות לטפל בבעייה זו. למעשה, יש מחלוקת בעולם הרפואה האם להוציא את כיס המרה בעת שיש בו אבנים. חלק טוענים שמומלץ, וחלק טוענים שהסיכון הנוצר כתוצאה מהשבתת פעילות כיס המרה, גדול יותר מהתועלת בכריתת האבר. ברפואה הטבעית, ינסו לנקות את כיס המרה באמצעים טבעיים מהאבנים שהצטברו בו.

מהו כיס המרה?

כדי שנבין יותר לעומק את משמעות בעיית אבנים בכיס המרה, חשוב להבין מהו למעשה כיס המרה. כיס המרה, הוא חלק מאברי מערכת העיכול. כיס המרה ממוקם צמוד אל הכבד, ומחובר אליו. תפקיד האבר, הוא לייצר הפרשות שעוזרות למערכת העיכול לתפקד כראוי. תפקיד נוסף של אבר זה, הוא לספוג את המים והמלחים בגוף.

מהו הנוזל המיוצר מכיס המרה?

הנוזל שכיס המרה מייצר, מסייע לגוף לפרק ולהפטר בצורה טבעית מחומרים מזיקים כמו קפאין, שומנים, ועוד. נוזל המרה מגיע לכבד, ומשם אל המעי. כאשר יש אבנים בכיס המרה, תיווצר חסימה שתחסום את מעבר נוזל המרה אל הכבד.
ממה נוצרים אבנים בתוך כיס המרה?
למעשה, אבנים בכיס המרה, נוצרים מחוסר איזון של חומר מסויים הנמצא בגוף, ולא מצליח להתפרק כראוי על ידי נוזל המרה. למשל, כאשר יש עודף כולסטרול בגוף, עלולים להיווצר אבנים הנקראות "אבני כולסטרול". לכן, כדי למנוע היווצרות אבנים, חשוב להקפיד על תזונה בריאה ודלה בכולסטרול. ישנם סוגים שונים של אבנים בכיס המרה.

האם הסובלים מהבעייה מרגישים את האבנים?

לעיתים, החולים לא ירגישו בשלבים הראשונים את האבנים, ולפעמים, יוכלו לא להרגיש שיש להם אבנים בכיס המרה, במשך כל שנות חייהם. אולם, במקרים רבים מתפתחת דלקת בכיס המרה כתוצאה מהאבנים ומחסימת הנוזל. במצב זה, ישקלו הרופאים את דרך הטיפול. במקרים קשים ביותר, יורו הרופאים על כירתה דחופה של כיס המרה, ובמקרים אחרים, ינסו הרופאים לטפל בבעיה על ידי דרכים אחרות. כאשר נוצרת דלקת, יקבל החולה טיפול אנטיביוטיקה, ולעיתים הטיפול יהיה דרך הוריד.

בקע סרעפתי – תסמינים וטיפול

בקע

קיימים כמה סוגים של בקע סרעפתי. יש להם תסמינים שכיחים ולרוב יכלול הטיפול בבקע – ניתוח וטיפול תרופתי. קיימת גם דרך אלטרנטיבית של טיפול טבעי בבקע שעשויה לסייע מאוד לסובלים מבקע סרעפתי.
קיימים שני סוגים של בקע סרעפתי וסוג נוסף ושלישי שהוא בעצם השילוב בין שניהם. הסוג הראשון שהוא הנפוץ ביותר זהו הבקע המכונה – בקע סרעפתי גולש. בסוג הבקע הזה הוושט התחתון עם הקיבה העליונה גולשים במעלה הסרעפת. בבקע מהסוג הזה, הטיפול באמצעות ניתוח הוא לא מאוד דחוף אך אין לזלזל במציאת פתרון לתסמינים שלו כדי למנוע נזק בעתיד.
הסוג השני זהו בקע פארא וושטי. זהו סוג פחות שכיח והוא חמור מאוד ודורש טיפול מידי. בבקע מהסוג הזה נדחפים חלק מאיברי הבטן עם הוושט דרך שריר הסרעפת לעבר חלל בית החזה. במצב הזה קיים סיכון בזרימת הדם אל הקיבה עד מצב של נמק, לכן, יש צורך בניתוח חירום במצב של בקע כזה.
הסוג השלישי שכיח יותר מהסוג השני. זהו שילוב של הסוג הראשון והשני בו חשוף החולה לסיכונים ולבעיות של בקע גולש וגם של בקע פארא – וושטי.

בקע סרעפתי – (לא) נעים להכיר:

איך תדע אם אתה סובל מבקע סרעפתי? התסמינים המוכרים הם כאבים בחלק העליון של הבטן, צרידות, תחושת צריבה, כאבי גרון, הקאות, ריפלוקס ועוד. במקרים של בקע סרעפתי גולש לא יהיו הרבה תסמינים ואם יהיו יחוש החולה לכל היותר בריפלוקס ובצרבות.
איך מטפלים בבקע הסרעפת? לרוב יכלול הטיפול בבקע, ניתוח וגם טיפול תרופתי. יש אנשים שעבורם הניתוח עלול להיות מסוכן מאוד. מדובר באנשים הסובלים ממחלות רקע או כאלה בעלי היסטוריה רפואית מסובכת ועוד. באלו ננסה לטפל באמצעים אחרים כאשר הדבר מתאפשר. אם זה באמצעות שינוי הרגלים רעים, שילוב של תרופות טבעיות, דיאטה ועוד.
למדנו כי בקע הסרעפת עלול להיות מסוכן ודורש טיפול מידי ודחוף, אך לעיתים חשוב האבחון רק כדי לבצע את המעקב הנדרש ולמנוע סיבוכים בעתיד. באופן כללי, תמיד כדאי להיות קשובים לגוף שלנו ולדווח לרופא המטפל על כל שינוי או תסמנים חריגים בגוף.

מהי הרניה ואיך מטפלים בה?

הרניה

הרניה או שבר זהו מצב קליני שנגרם בעקבות היחלשותם של שרירי דופן הבטן. תופעה זו נפוצה הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים. היא עלולה להתפתח עקב השמנת יתר, פציעה, טראומה, ואף בעקבות פעילות פיזית מאומצת ולעיתים מדובר בהרניה על רקע גורמים מולדים.
הרניה זוהי תופעה של פלישת איברים פנימיים דרך חלל הצפק המוכר יותר בשם הרניה. במקרה מעין זה ניתן להחזיר את האיבר למקום באמצעות דחיפה עדינה אל מחוץ להרניה. כאשר מדובר בהרניה כלואה, בדרך כלל לא יהיה מנוס מטיפול כירורגי.

הרניה - איך מטפלים בתופעה?

כאמור לא כל הרניה דורשת טיפול פולשני, אך ישנה תופעה של הרניה שהופכת להיות מסוכנת ודורשת טיפול חירום. מדובר בהרניה כלואה. בסיטואציה מעין זו, בולטים איברים פנימיים בחלל הצפק דרך פתח קטן וצר בדופן הבטן והם נכלאים שם. נוצרת מעין לולאה של איבר פנימי כאשר השכיח ביניהם זהו המעי. במקרה של הרניה כזו עלולה להיגרם הפרעה בזרימת הדם עד כדי חסימת מעיים ואף נמק.

רוב הרופאים ממליצים על ניתוח כטיפול בהרניה כלואה אף כאשר מדובר בשלב ראשוני בו ההרניה לא גורמת כלל לכאב או סבל אצל המטופל.
תיקון כירורגי של הרניה יכול להתבצע הן בהרדמה כללית וניתן אף להסתפק בהרדמה מקומית. ניתוח הרניה נחשב באופן יחסי לניתוח בטוח לעומת כל ניתוח אחר. אמנם אוכלוסייה רגישה וחולה כמו גם אנשים מבוגרים בני הגיל השלישי לא יופנו באופן אוטומטי לביצוע ניתוח. גם כאשר מדובר בהרניה קטנה לא יומלץ על ניתוח.
לאחר ניתוח הרניה נשאר החולה לאשפוז של יומיים. במקרים בהם ישנו סיבוך כלשהו יתארך במעט האשפוז לצורך השגחה ארוכה יותר. משך ההחלמה מהניתוח עומד בדרך כלל על כשבועיים או שלושה שבועות לכל היותר. לאחר מכן אין מניעה מחזרה לשגרת חיים פעילה מלבד הגבלה על נשיאת משקל כבד ועל פעילות גופנית מאומצת.
למדנו כי ההרניה היא תופעה שכיחה ולא תמיד מבהילה. לעיתים יתבצע טיפול פשוט מבלי הצורך בהתערבות כירורגית אך גם הניתוח לתיקון ההרניה הוא ניתוח פשוט למדי וההחלמה ממנו מהירה. 

הכל אודות כיס מרה

כיס מרה

מהו כיס המרה? היכן הוא ממקום בגוף? מה גודלו ולמה הוא משמש? אילו מחלות יכולות להיגרם בו וכיצד מטפלים בהן? הכל במאמר שלפניכם
מהו כיס המרה ומה תפקידו?


כיס מרה הוא איבר קטן יחסית (אורכן כ- 8 ס"מ) הנמצא סמוך לכבד. לכיס המרה תפקיד חשוב וקריטי בעת תהליך עיכול המזון של האדם: הוא אוגר את נוזלי המרה המיוצרים בכבד ומפריש אותם דרך דרכי המרה אל המעיים לאחר כל ארוחה ובכך מסייע לקליטת המזון בגוף.

בעצם ניתן לומר כי כיס מרה הוא אזור אגירה בגוף, זו גם הסיבה שבזמן מצבים רפואיים מסוימים ניתן להסיר את כיס המרה ולהמשיך בחיים תקינים ובריאים גם בלעדיו.

סיבוכים רפואיים -אבנים בכיס מרה 

תופעת אבנים בכיס מרה היא מחלה שכיחה יחסית והטיפול בה פשוט ולא מכיל סיכונים. אבנים בכיס מרה פירושן התגבשות של משקעים שנוצרו בכיס המרה (בדרך כלל משקעי כולסטרול). האבנים נוצרות בגלל מצב של חוסר איזון בין כלל הנוזלים שנאגרו בכיס מרה.
במצבים מסויימים, לא ידע האדם כי התגבשו אצלו אבנים בכיס מרה והוא יגלה את רק בעת בדיקות שגרתיות אך במצבים אחרים ואלו גם המצבים אשר יובילו לביצוע ניתוח כריתת כיס מרה יחוש האדם בכאבים עזים באזור כיס המרה (בטן ימנית) ובעת ביצוע אולטרסאונד בטן יהיה ניתן לאבחן בבירור את הבעיה.
כיום, הטיפול היחידי בעת גילוי אבנים בכיס מרה הוא כאמור ניתוח לכריתת כיס המרה כיוון שגילו כי כל טיפול אחר לא מונע את חזרת המחלה  וכעבור זמן מה מתחילות להתגבש שוב אבנים בכיס מרה.

דלקת בכיס מרה

דלקת בכיס מרה היא תופעה של סיבוך המצב הרפואי הקודם- אבנים בכיס המרה. היא נגרמת לאחר שפתח כיס המרה נחסם על ידי אבן ומיצי המרה אינם יכולים לצאת ממנו. חסימה זו גורמת לדלקת והטיפול בה הוא מתן תרופה אנטיביוטיות להתגברות על הדלקת וביצוע ניתוח לכריתת כיס מרה. אבחנה של דלקת בכיס מרה תתבצע במידה והחולה מתלונן על כאבים או רגישות בבטן ימנית, בהופעת חום ואולטרסאונד בטני.

סרטן השד- גורמים וטיפול

סרטן השד

סרטן השד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בעולם המערבי ובישראל. מהם הגורמים וכיצד מטפלים?
סרטן השד מופיע בעיקר אצל נשים והוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי, כ4500 נשים מאובחנות מידי שנה ועל פי הסטטיסטיקות אחת מכל תשע נשים תסבול מסרטן השד בשלב כזה או אחר. אולם יחד עם זאת, שיפור דרכי הטיפול יחד עם הגברת המודעות לגילוי מוקדם העלו את אחוזי ההחלמה באופן משמעותי. ככל שהמחלה מאובחנת בשלב מוקדם יותר עולים הסיכויים לריפוי לכ-90%

מהם הגורמים לסרטן השד?

 הסיכון להופעת המחלה מושפע מגורמים רבים חלקם סביבתיים וחלקם תורשתיים.
-במשפחות בהן קיימת מוטציה גנטית בגן המכונה BRCA הסיכון עולה משמעותית ביחס לשאר האוכלוסייה.המוטציה היא שינוי גנטי בתאי הגידול הגורם לו להתפתח ולהתרבות ללא בקרה.
-השפעת הורמון האסטרוגן מובילה לעיתים לסיכון יתר לפתח סרטן השד לדוגמא במקרה של תקופת פריון ארוכה רקמת השד חשופה להורמון האסטרוגן ובכך גדל הסיכון, גם הריון בגיל מאוחר, או מיעוט הרינונות, השמנת יתר בגיל מבוגר ועוד.הורמון האסטרוגן מעודד התרבות תאי רקמת השד וכאשר מחלה מאובחנת נהוג לבדוק אם תאי הגידול אכן מגיבים לגירוי של ההורמון ובמקרים כאלו ניתן לטפל באמצעות תרופות מיוחדות הנועדות להפחית את השפעתו של ההורמון על הגידול.

טיפול בסרטן השד

בשלב הראשון יש צורך לבצע ביופסיה שתאשר או תשלול נוכחות של תאים סרטניים ותספק מידע אודות סוג הניתוח הנחוץ . ברוב המקרים יהיה צורך בהתערבות ניתוחית כדי למגר את המחלה. השאלה שעומדת בפני הצוות הרפואי וכן החולה כוללת תמיד את ההתלבטות בין כריתת הגוש/ הגידול ולאחריו טיפולים בהקרנות לבין כריתת השד. שתי האפשרויות עשויות להיות יעילות אך הן תלויות במצב המחלה ובשלב בו היא נמצאת.
כריתת גוש- בניתוח זה מסיר הרופא את הגידול עם מעט מהרקמה הבריאה הסמוכה לו כדי לוודא שהשוליים נקיים,לאחר ניתוח זה בדרך כלל יהיה צורך בסדרת טיפולי הקרנות.
כריתת שד- בניתוח זה מוסרת כל הרקמה הבלוטית שבשד ולרוב לא יהיה צורך בטיפולי הקרנות לאחר ניתוח זה.
סרטן השד הוא מחלה ממארת שכיחה ביותר אצל נשים, באמצעות גילוי מוקדם ניתן לנצח אותה ברוב המקרים.

סרטן השד - מידע שכל הנשים צריכות לדעת

מידע שכל הנשים צריכות לדעת, לא רק אחת מתשע אין דרך נעימה או קלה לגעת בנושא זה. אך יחד עם זאת קיימת חשיבות רבה מאין כמוה בהעלאה למודעות את נושא סרטן השד. כי במקרים כאלו, ידע זה לא רק כוח. ידע יכול להציל חיים.
סרטן השד הינו אחת המחלות הממאירות הנפוצות ביותר בקרב נשים בעולם המערבי. רק בארץ ישראל מאובחנות בכל שנה כ4500 נשים במחלה זו. מחלה זו לעיתים רבות כמו סוגי סרטנים רבים יכולה להגיע למצבים מסכני חיים ואכן לצערנו בכל שנה ישנם קורבנות נוספים בעקבות סרטן השד.

ישנם סוגים שונים של סרטן השד, מדובר בזנים שונים של אותה מחלה. חלקם פולשניים וחלקם לא, חלקם ממאירים וחלקם שפירים, וגם בתוך כל קטגוריה ישנה אבחנה בים כל זן ספציפי אשר מאופיין בדברים מעט שונים ואחוזי החלמה אחרים.
החדשות הטובות הן שכמו במחלות או סוגי סרטן שונים, גם כאן ואפילו ניתן לומר במיוחד כאן גילוי מוקדם של סרטן השד יכול להציל ולרפא כ90% מהחולות בסרטן השד.

איך דואגים לגילוי מוקדם של סרטן השד

כפי שהבנו, גילוי מוקדם של סרטן השד הינו הכרחי ביותר על מנת להציל חיים ולהעלות סיכויי ההחלמה שלנו אם חלילה תתגלה אצלנו המחלה.
במאמר מוסגר נציין כי על אף שהמחלה נפוצה יותר בקרב נשים, ניתן למצוא גם אחוז מסוים של גברים אשר לוקים בסרטן השד. במקרים כאלו, ההנחיות לגילוי מוקדם וטיפול יהיו שונים.
נחזור לנושא הגילוי המוקדם. מעקה הינו הכרחי וחשוב לכל אישה. ישנם מעקבים שניתן לעשות בבית באופן עצמאי אך ישנם כאלו אשר צריכים להיעשות על ידי מומחים ורופאים בתחום זה.
המעקב הביתי הוא חשוב על מנת שנדע להכיר את השד שלנו ולזהות בו את השינויים החלים עלינו. עיסוי והכרת השד באופן תקופתי יכול ללמד אותנו רבות על שינויים או מצבים אשר גורמים לנו לזהות לשאול שאלות.
בנוסף, לאחר גיל 30 מומלץ ללכת לבדיקה תקופתית אצל כירורג שד ובהמשך אחרי גיל 35 ללכת לבדיקות ממוגרפיה תקופתיות. גילוי מוקדם יכול להציל חיים.